Moshe MATUSOVSKI (1908-1958)

שיחה קצרה על: זהירות ברכישת אמנות

(מיועדת לאספני אמנות)

 

מאת: יהודה מאי

 

ראשית, סלחו לי על השפה הקצת פחות מלומדת והיותר ספונטנית, כיוון שמאמר זה, נכתב במבנה של הרצאה.

 

לאחרונה קיבלתי מרוכשי אמנות פניות רבות, שמטרתן בירור האפשרות למכור יצירות אמנות שקנו בעבר. מדהים עד כמה רוב הפניות אלי היו בנוסח: רכשנו לפני מספר שנים ציור של האמן ..... ואנו רוצים כעת למכור אותו, אבל בלא פחות מ ..... דולרים, שזה המחיר שבו רכשנו את הציור.

 

ישנה אמרה הנוגעת להשקעה בנכס נדל"ן – בבואכך להשקיע בנדל"ן חפש בנכס את שלושת התכונות הבאות: מיקום, מיקום ועוד פעם מיקום. ברוח אותה אמרה, אני אומר ללקוחות: בבואכם להשקיע ביצירות אמנות, חפשו את שלושת התכונות הבאות: סחירות, סחירות ועוד פעם סחירות.

 

שימו לב שציינתי "בבואכם להשקיע ביצירות אמנות". אין אנו מתייחסים כאן לרכישת יצירות שמטרתה ’קישוט הבית’ או לקנייה ספונטנית בגחמה של רגע. אנחנו גם לא מתייחסים כאן לאותם משקיעים באמנות המכונים "ספונסרים". ספונסר אמור לקנות יצירות מאמן מסוים, גם בגלל הידיעה שהוא עוזר לאמן בראשית דרכו, ומטרותיו פילנטרופיות בחלקן. אצל רובנו, מטרת ההשקעה ביצירות אומנות היא לרכוש נכס אסתטי שיניב רווח בעתיד וללא סחירות ראויה, לא יהיה רווח בעתיד.

 

מאמר זה אינו מיועד ללקוחות הקבועים, הללו קוראים לי (בדרך כלל) לפגישה, שבה הם רוצים לשמוע את דעתי על רכישה אופציונלית כזאת או אחרת במכירה פומבית, בתערוכה או בגלריה. הוא מיועד לכם, המבקרים באתר, והוא נועד להבהיר את מה שלא תמיד ברור לרוכשי יצירות האומנות, בעיקר הספונטניים שבהם.

 

לפני שנגיע להסבר המפורט בנושא הסחירות, הייתי רוצה להנחות אתכם במספר כללים פשוטים שיחסכו הרבה עוגמת נפש, שתבוא לאחר הקנייה.

 

א. לא לקנות יצירות אמנות בצורה ספונטנית, כלומר, לא לקנות יצירה ביום שבו ראינו אותה לראשונה. שימו לב, אני יודע שהמוכר בגלריה, ייעשה הכל כדי שתעשו בדיוק ההיפך. אבל, המתינו יום, יומיים, שבוע ושקלו את החלטתכם שוב.

 

ב. לא לרכוש במכירה פומבית יצירה במחיר הגבוה מהמחיר שעליו החלטתם מראש. אני יודע כמה זה קשה. יצר התחרות הטבעי גורם לנו לפעמים להתפתות למחירים מופרכים, תאמינו לי, גם בית המכירות יודע שככה העניינים מתנהלים.

 

ג. שאלו את עצמכם, האם ראיתם גם בגלריות אחרות יצירות של אותו אמן שבהן חשקה נפשכם. אם הגלריסט אומר לכם, שהוא מייצג בלעדית את האמן, תשקלו לבד מה זה אומר על רמת הסחירות של אותו אמן.

 

ד. חפשו בתוצאות המכירות הפומביות את מחירי האמן המבוקש. כיוון שאני סומך על האינטלגנציה שלכם אומר רק זאת: אני לא אוהב רשימת תוצאות של אמן שעד לפני שנתיים לא מכר במכירות פומביות ופתאום בשנה האחרונה כל יצירה שלו משיגה תוצאה של 10,000 עד 30,000 דולר. חפשו גם את כמות התוצאות ואת טווח הטכניקות. בכמה מילים: כמה שיותר תוצאות בטווח מחירים יותר רחב, ביותר טכניקות, על-פני יותר שנים – ככה יותר טוב.

 

ה. אנחנו בני אדם ולא אוכלי נבלות. אני לא אוהב את הטלפונים האלה שבאים לאחר מות האמן: "שמעת האמן נפטר (כן, שמעתי) מה זה אומר כעת לגבי מחירי היצירות שלו"? רבותי, אנא לשבת, זה לא אומר כלום ואסביר גם למה. כשאמן נפטר, יצירתו באופן טבעי מסוכמת. המבט עליה הופך ליותר אובייקטיבי. לפעמים זה "וואהו" ולפעמים "זה הכל?". מות האמן לא הופך את היצירות לנדירות. יש עיזבונות של אומנים, גם ידועים, הכוללים אלפי יצירות לא מכורות.

 

ו. אל תקנו ליטוגרפיות או הדפסי משי, לא כהשקעה. אני לא אוהב להכריז על זה בראש חוצות, אבל הטכניקות האלו סובלות בארצנו מעודף עצום של היצע. אולי באחד המאמרים בעתיד, נפרט למה זה קרה.

 

ז. להיזהר בהשקעה במדיות דיגיטליות. יצירת וידיאו חדשנית של אמן ידוע היא דבר נפלא עם סחירות אפסית. הכלל הזה נכון מלבד המקרים הבאים: א. אם לפני שמכם מתנוסס התואר "מוזיאון" ב. הרגע נתקלתם בסרט עלום שבו מונצח הרצח של ג’ון פ. קנדי, מזווית אמנותית או אחרת.

 

ח. אולי זה ידוע לכם, אבל, לא יזיק להזכיר. לפסלים יש באופן טבעי סחירות נמוכה יותר. בנוסף, מעצם טבעם, חלקם משוכפלים עד זרא.

 

ט. לא לקנות למטרות השקעה לטווח קצר, יצירות של אמן שאינן אופייניות למנעד שלו. הסבר: אמן מצייר כבשים בצבעי אקריליק על קנבס, ולפתע החל לרקום פרחים על בד, כלומר שינה לגמרי את הטכניקה והנושאים שבהם השתמש עד עתה. שימו לב, אנחנו מציעים, לא לרכוש יצירות כאלה כהשקעה לטווח קצר. אנחנו לא אומרים שעוד 50 שנה, זו תהיה השקעה גרועה.

 

י. לא רבתי לרכישת ציורים בשווקים, ואני אפילו לא רוצה להסביר למה

 

ועכשיו לעניין הסחירות. לעניין הסחירות יצרתי נוסחה, שלא שווה כלום מבחינה מתימטית, אבל מסבירה היטב את העניין. סחירות היא כמות היצירות חלקי מספר הקונים, אם התחלנו במספר בן 5 ספרות והתוצאה הסופית היא 1, אז אנחנו בסחירות אידיאלית.

 

הצרה העיקרית עם סחירות היא שנתקלים בה רק כשרוצים למכור יצירה. עוד לא נתקלתי באדם שהייתה לו בעיית סחירות כשרצה לקנות יצירה. עכשיו ברצינות. כדי שיצירות של אמן ייחשבו כבעלות סחירות גבוהה יש לבדוק את הגורמים הבאים:

 

א. פיזור בתודעה הציבורית - ישנו כלי נפלא שנקרא "גוגל", תשתמשו בו. הקישו את שם האמן בעברית וגם באנגלית. יותר תוצאות יותר טוב. אין תוצאות, או שיש רק תוצאות הקשורות לגלריה המקדמת את האמן – פחות טוב. אנחנו חיים כיום בעולם שבו המדיה - כלי התקשורת, כולל כמובן האינטרנט והפייסבוק, הפכו לחזות הכל, ואם לפעמים נדמה לכם שאמן צריך, לפני כל דבר אחר, הצלחה בתחום המדיה, הרי שאתם לא רחוקים מרחק רב מהמציאות.

 

ב. תערוכות – בארץ ובעולם ישנם אלפי חללי תצוגה בתשלום. אנחנו לא מתכוונים לתערוכות כאלו. חפשו תערוכות, גם תערוכות קבוצתיות במוזיאונים נחשבים, בארץ ובעולם.

 

ג. כשרואים יצירה או שתיים של אמן, כמעט בכל גלריה נחשבת ובכל מכירה פומבית, אנחנו יודעים שלאותו אמן ישנה סחירות טובה, ראו אמנים כמו יוסל ברגנר, לאה ניקל, מנשה קדישמן או מאיר פיצ’חדזה.

 

ד. נקודה חשובה – לא להתבלבל בין סחירות למחיר גבוה. לא תמיד קיים קשר ישיר בין הדברים. אמן יכול להיות מאוד סחיר ובכל זאת מחירי עבודותיו לא ירקיעו שחקים. בדרך כלל הסיבה לכך היא ביקוש גבוה שנתקל בהיצע גבוה לא פחות.

 

ה. לא להיבהל מהמילה מסחריות, שהיא הבת דודה הפחות אהובה של המילה סחירות. גם סלוודור דאלי לדוגמה, הפיק חלק מיצירותיו הפיסוליות במהדורות ענק, ועדיין נשאר אמן מוערץ.

 

חלק ראשון של ההרצאה – קווים להשקעה באמנות

 

יהודה מאי – מעריך אמנות ועתיקות, יועץ השקעות באמנות

לחצו כאן לכתבה נוספת: טעויות נפוצות ברכישת אמנות