תולדות המתכת הכסופה

מתכת הכסף מוכרת לאדם אלפי שנים. כבר בתחילת האלף הרביעי לפני הספירה ישנן עדויות לכך שידעו כיצד לזקק אותה. בניגוד לזהב ששימושיו העיקריים הם לצורכי השקעה ולתכשיטים, לכסף עקב תכונותיו, מחירו הזול יחסית, ומוליכותו החשמלית הגבוהה, יש שימושים רבים בתעשייה בכלל ובתעשיית האלקטרוניקה בפרט. תכונות אלו ביחד עם ביקושים לצורכי השקעה, גורמים לכך שמתכת הכסף תיהנה תמיד מפופולריות רבה, שהיא מצידה, אינה מונעת תנודתיות קיצונית במחירי המתכת.

​

הכסף בשימוש בסחר חליפין וכמטבע 

הכסף כמתכת עוברת לסוחר וכאמצעי תשלום בסחר חליפין, היה ידוע בבבל כבר לפני 6,000 שנה. באזור יוון של ימינו, פותחו לפני כ-4,000 שנה טכניקות שונות לסימון פיסות כסף. הן עוטרו באמצעות חריטה, הטבעה או בתהליך יציקת המתכת עצמה.
הכסף מוזכר אמנם בספר בראשית, אבל רוב החוקרים כיום סבורים שאזכורי הכסף בתורה, כגון: "שקל הקודש", מתייחסים להגדרת המשקל של הכסף ולא לערכו כמטבע. 
המצאת המטבע מיוחסת, לקרויסוס מלך לידיה, שהיה כנראה השליט הראשון שהחל להשתמש במטבעות בשנת 560 לפנה"ס. מכאן ואילך השימוש במטבעות כסף, וגם במטבעות ברונזה וזהב, הלך ונעשה נפוץ יותר ויותר. 
שיטת קביעת ערך המטבע הייתה בעבר ביחס ישר. כלומר, ערך המטבע כערך משקל הכסף שממנו נטבע. יחס ישר זה נותק לראשונה עם המצאת שטר הכסף על-ידי הסינים, בתחילת המאה התשיעית לספירה. שטר הכסף היה בתחילת התהליך, מעין שטר חוב המציין שתמורת הנייר המודפס שבידיך, תוכל לקבל את ערכו במטבע קשה של כסף או זהב. 
שטרות הכסף הופיעו באירופה רק לקראת סוף המאה ה-17 ומאז ועד היום נותק הקשר בין הסכום הרשום על השטר לבין ערכו במטבע "קשה" ככסף או כזהב. האמון בשטרי הכסף נשען כיום יותר על הביטחון של האזרח בממשל, שיפרע את השטר כאשר ירצה להמיר אותו במטבע חוץ, וכן על אמון הציבור בשטרות שהמדינה מנפיקה. אמון זה הופר מאז פעמים רבות ובמדינות רבות. לדוגמה, בזמן האינפלציה האדירה בגרמניה, בתקופת השפל הכלכלי הגדול שבין שתי מלחמות העולם - שטר הכסף הפך לנייר נטול ערך. 
כיום ערכם של מטבעות העשויים כסף נקבע על-ידי שני גורמים: נדירות וערך אספני. ערכה של מתכת הכסף שממנו עשוי המטבע הוא שולי, ומטבעות נדירים שאספנים להוטים אחריהם, יהיו שווים עשרות ומאות מונים מתכולת הכסף שלה.
אבל לכל כלל יש גם יוצא מהכלל, מטבעות ומדליות מכסף שהונפקו בכמויות מסחריות של עשרות ומאות אלפים (גם בישראל) יתקשו להשיג מחיר ראוי, וערכם יהיה קרוב לערך המתכת שממנה הם עשויים. נדירות וביקוש מצד אספנים יוצרים מצבים שנראים לאלו שלא מתמצאים בנושא כמוזרים. האם ייתכן שדולר כסף אמריקני, משנת 1893 יהיה יקר יותר מדרכמת כסף יוונית שהוטבעה לפני 2,100 שנה? והתשובה: בוודאי! הכול עניין של היצע וביקוש.

 

הכסף ביהדות
מאז ימי בית-המקדש, יש כנראה קשר בל יינתק בין כסף, עבודת צורפות ויהדות. בארצות האסלאם צורפי הכסף היהודים היו ידועים ככאלה שעבודתם היא בדרגת המומחיות הגבוהה ביותר. בירושלים העות’מנית נחשבו הצורפים היהודים מומחים מהמעלה הראשונה. ישנם עדויות על כך שכבר במאה ה-16 יצרו צורפים יהודים תכשיטים לאנשי ממשל עות’מנים ולעולי רגל. 
גם יהדות תימן הייתה ידועה בצורפיה המופלאים שהצטיינו בעבודות צורפות עם חוטי כסף (עבודת פיליגרן). חלק מצורפי יהדות תימן שעלו לארץ, השתלבו בבתי המלאכה של "בצלאל" והנחילו את הידע שלהם לצורפים נוספים.
הקשר בין יהדות למלאכת הצורפות בארצות האסלאם היה ידוע גם באירופה של ימי הביניים. שם כונתה עבודת צורפות אסלאמית "מעשה היהודים".
למרבה הצער, בגרמניה ובחלק מארצות אירופה הגילדות המקצועיות של צורפי הכסף לא אפשרו ליהודים להתקבל אליהן, ויהודים עשירים שרצו לפאר את ביתם או את בית-הכנסת של קהילתם בתשמישי קדושה פנו לצורפים גרמנים ופולנים. אירוני הדבר, שדווקא חלק גדול מהפריטים שנחשבים לפאר היצירה של הצורפות היהודית באירופה, נוצרו במאות ה-16 עד ה-19 על-ידי צורפים לא יהודים. עבודות יודאיקה נפלאות אלו בכסף או בכסף מצופה זהב, הכוללות כוסות לקידוש, חנוכיות, פמוטים לשבת, מגדלי בשמים, מגינים ורימונים לספרי תורה, נוצרו במשך דורות רבים על-ידי צורפים נוצרים. במאות ה-19 וה-20 בולט יותר חלקם של צורפים יהודים באירופה ביצירת עבודות יודאיקה איכותיות. כיום, עבודות יודאיקה אלו מהמאות ה-16 עד ה-19 נחשבות לבעלות ערך אספני גבוה במיוחד. פריטים ממאות אלו יכולים להגיע במכירות פומביות בעולם למחירים של עשרות ומאות אלפי דולרים לפריט בודד.

 

כמה כסף עולה הכסף

בשנת 1792 היה מחירה של אונקיית כסף 1.29 דולרים. עד לשנת 1886 נע מחיר האונקיה במשך עשרות שנים בטווח של דולר עד 1.95 דולרים לאונקיה. שנה יוצאת דופן הייתה 1864 שבה הגיע מחיר האונקיה לשיא של 2.93 דולרים. ב-1887 ירד מחיר האונקיה לראשונה מתחת לדולר. מחיר זה הלך וירד עד למחיר מגוחך של 0.25 דולר לאונקיה בשנת 1932. רק ב-1961 "טיפס" שוב מחירה של אונקיית הכסף לרמה של מעל דולר. השינוי האמיתי חל בשנת 1973. אז קפץ מחיר האונקיה ל-3.13 דולרים. ב-1978 היה מחיר האונקיה 5.93 דולרים ובשנת 1978 זינק מחירה ל-27.79 דולרים. אך הנפילה לא איחרה לבוא והיא הייתה קשה. ב-1985 שילמו עבור אונקיית כסף 5.88 דולרים. ב-1993 כבר צנח המחיר ל-3.90 דולרים לאונקיה. מנובמבר 2001 מתחיל מחיר הכסף לעלות שוב - בסוף שנת 2005 הוא עמד על כמעט 9 דולרים לאונקיה, ובמאי 2006 הוא טיפס לכ-15 דולר. זאת, רק כדי "לצלול" שוב ל-8.88 דולרים באוקטובר 2008. שנת 2009 חווה עלייה מחודשת במחיר המתכת האצילה, וכעת (נובמבר 2018) מחיר אונקיית כסף מתקרב ל-14.25 דולר .

אציין כאן שתי הערות 
א. כל מחיר שלא הוצמד לידו שם תואר ("שיא" למשל) הוא מחיר ממוצע לשנה הנקובה.
ב. משקל של אונקיית כסף הוא 31.1 גרם. מידה זאת נקראת גם "אונקיה טרוי" אין לבלבל אותה עם אונקיה רגילה שמשקלה  28.35 גרם. 

 

יהודה מאי – העורך האחראי והבעלים של "מכירה פומבית" ומעריך אמנות ועתיקות

​

לדף הבית