מה זאת מכירה פומבית?

בעיקרון מכירה פומבית היא אירוע שבו הקונים מגישים הצעות תחרותיות עבור מוצרים, נכסים או שירותים המוצעים בפניהם למכירה. מכירה פומבית יכולה להיערך למציעים שנבחרו מראש, באמצעות תנאים מקדימים, אך ברוב המקרים המכירות פתוחות לקהל הרחב.

המכירות הפומביות צברו פופולריות רבה, כיוון שהקונים וגם המוכרים מאמינים שיקבלו עסקה "שקופה", הגונה וטובה, אך לא תמיד זהו המצב. הסיבות לכשלים המתרחשים לעתים קרובות במכירות הפומביות, יסוקרו בהרחבה בפרקים הבאים.

במכירות הפומביות הרגילות מקובל לקחת עמלה, הן מהקונה והן מהמוכר. עמלות אלו הן למעשה הרווח של בית המכירות.

בעבר היה מקובל שבית המכירות הפומביות היה מדפיס לפני כל מכירה קטלוג מכירה צבעוני ומהודר. בקטלוג המכירה הופיעו תצלומי הפריטים המוצעים למכירה ולצידם המפרט שלהם. המפרט כלל את כל תכונות הפריט: גילו, מידותיו או משקלו, החומרים מהם הוא עשוי, מי היצרן או האמן שחתום על הפריט ועוד. לצד תכונות הפריט הודפס גם אומדן המחיר שלו: מנמוך עד גבוה. אומדן זה שיקף, לדעת מומחי בית המכירות, את המחיר הראוי שהפריט עשוי להשיג במכירה הפומבית. בשיטת הקטלוג היה משהו יפה הוגן וראוי. זאת הייתה מעיין "תעודת אחריות"  לטיב הפריט המוצע למכירה. הנוהג היה שאם פריט אינו עונה על התיאור המדויק שמופיע בקטלוג, זכותו של הקונה להחזיר את הפריט לבית המכירות ולקבל את כספו בחזרה.

כיום, בעידן המכירות הפומביות הרבות, שנערכות באמצעות האינטרנט בלבד, ללא אולם, כרוז וקהל, הפקת קטלוג מכירה הפכה לעניין נדיר. אם כי בתי מכירות בינלאומיים כגון כריסטי'ס, סותבי'ס ואחרים, מקפידים עדיין על הפקת קטלוג מהודר לפני כל מכירה פומבית. במכירות הפומביות המתנהלות כיום, מקובל שכל מציע המכריז על הצעתו ("ביד") עבור הפריט המוצע למכירה ("לוט"), אזי הצעתו תעלה על מחירה של ההצעה הקודמת. ההפרשים שבהם מותר למציע לעלות את המחיר, נקבעים מראש על ידי בתי המכירות.

יוצאת דופן בהתנהלותה היא "מכירה פומבית הולנדית", שהיא מעיין מכירה פומבית עם עיקרון הפוך. במכירה שכזאת, הכרוז מכריז מראש על מחיר מופרז. לאחר ההכרזה הראשונית שלו, הכרוז מתחיל לרדת במחיר. המציע הראשון שמרים את ידו - הוא הזוכה בפריט. היתרון של מכירה שכזאת הוא המהירות שלה, כיוון שאין יותר ממציע אחד. מכירה הולנדית לא מתאימה למכירת פריטי אמנות או עתיקות, שבהם בית המכירות שואף שתיערך התמודדות בין מספר קונים.

בהמשך הכתבה נרחיב על שיטות המכירה הפומבית ועקרונותיהן, הכתובים והבלתי כתובים.

​

ההיסטוריה של המכירות הפומביות

הופעתה של שיטת המכירה הפומבית, נטועה הרחק בעבר, רבים סבורים שהחלה ביוון העתיקה. כבר באמצע האלף הראשון לפני הספירה, נהגו משפחות ביוון להציע את בנותיהן לנישואין באמצעות שיטה שדמתה למכירה פומבית. כיום אנחנו מזועזעים לשמיעת רעיון שכזה. אבל, אם נתעמק בדבר, נגלה ששיטת ה"מוהר" עבור נשים שעדיין מקובלת במקומות מסוימים במזרח, די דומה למכירה פומבית: אבי המשפחה, מקבל מחתנים פוטנציאלים "הצעות מחיר" עבור בתו. כאשר ההצעה מספיק גבוהה, הוא יתרצה וייתן את בתו. האם דווקא מנהג זה, הוא ההתחלה של שיטת המכירות הפומביות? חלק מהמומחים סוברים שכן.

מאוחר יותר, בתקופת ההתפשטות של האימפריה הרומית, הפכו המכירות הפומביות לשיטת המכירה של עבדים, שפחות, שלל מלחמה ונכסים של פושטי רגל. הללו הוצעו במכירות פומביות כדבר שבשגרה. לקראת סוף המאה השנייה לספירה, הפכה שיטת המכירה הפומבית לאחת מצורות המכירה המקובלות ברחבי האימפריה הרומית. 

כדוגמה ל"התאזרחותה" של השיטה באימפריה הרומית, נתאר את אשר התרחש ברומא בשנים 192 עד 193 לספירה. בסוף שנת 192 קשר המשמר הפרטוריאני, שהיה חיל המשמר של הקיסר, קשר לרציחתו של הקיסר קומודוס. בתקופת קומודוס האימפריה התנהלה בבזבזנות רבה. קומודוס הנהנתן שאהב שעשועים וקרבות גלדיאטורים, הביא את האימפריה אל סף פשיטת רגל. המשמר הפרטוריאני, שדאג פחות לאימפריה ויותר לשכרו שלא שולם תמיד במועד, "סילק" את קומודוס ומינה את פרטינקוס לקיסר. עלילות התקופה מתוארות בסרט "גלדיאטור", אם כי לא תמיד בצורה הנאמנה למה שהתרחש במציאות.

המשמר הפרטוריאני מינה את פרטינקוס לקיסר בתקווה שיצליח להבטיח את תשלומי משכורותיו. לקח לחיל המשמר 87 ימים בלבד להבין שעשה מקח טעות, וגם פרטינקוס נרצח על ידו.

סיפור זה מובא כאן כרקע למה שהתרחש בתקופה זאת. בתקופת פרטינקוס וגם מיד לאחר מותו, הוצעו למכירה פומבית, כמעט כל נכס ופריט שהיו שייכים לקיסר או לקיסרות. עצם אזכור המילה "מכירה פומבית" סחף את עשירי האימפריה והבטיח את הצלחתה של המכירה. עם תחילת שקיעה הסופית של רומי, במהלך המאה החמישית לספירה, הלכה ונשכחה שיטת המכירה הפומבית, כדרך למכור פריטים ונכסים. היא התעוררה מחדש יותר מאלף שנים לאחר מכן, דווקא בשבדיה.

במהלך המאה ה-17 הונהגה שיטת מכירה פומבית, שהחלה בשבדיה - שיטת הנר. בתחילת כל הכרזה על פריט המוצע למכירה, היה נהוג להדליק נר קצר. המציעים המשיכו להציע הצעות מחיר עד שהנר כבה. המציע האחרון לפני שהנר כבה, הוא זה שזכה. יופייה של השיטה היה בכך ששילבה יחדיו את גורם ההפתעה, אי הוודאות והמתח, והאיצה במציעים להמשיך ולתת הצעות גבוהות יותר. אבל, השיטה בוטלה במהרה. יש לשער שזה קרה, כיוון ששיטה זאת לא מתאימה למכירת פריטים רבים באותה המכירה.

בשנת 1744 נוסד בית המכירות סותבי'ס, שהוא כיום בית המכירות השני בגודלו. 22 שנים לאחר מכן, בשנת 1766, נוסד בית המכירות כריסטי'ס, שהוא כיום בית המכירות הבינלאומי עם היקף המכירות הגדול ביותר, ומאז, כל השאר היסטוריה.

​

(המשך יבוא)

 

​

​

​